מידד קורנוגולד נהג בדרכו לביתו, כדי לאסוף את אשתו ובתו למסיבה בגן הילדים.
לפתע החל קורנוגולד לשמוע רעשים מכוון הגלגל הקדמי.
קורנוגולד המשיך בנסיעה, הגיע לביתו, החנה את הרכב, עלה להחליף חולצה וניגש להחליף את הגלגל.
בעת פתיחת הברגים, עף מפתח הצלב לעבר פניו של קורנוגולד ושבר שתיים משיניו.
קורנוגולד דרש מחברת הביטוח אישי ישיר פיצויים על נזקיו.
אני לא חייבת לך דבר, הסבירה אישי ישיר לקורנוגולד. אני ביטחתי את מכוניתך בביטוח חובה.
הפוליסה לביטוח חובה, המשיכה אישי ישיר, מכסה נזק גוף שנגרם "לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
בעת החלפת הגלגל, הבהירה אישי ישיר, לא עשית כל שימוש ברכב. ההחלפה בוצעה לאחר שהשימוש ברכב הסתיים. שהרי כבר הגעת בבטחה לביתך.
אכן הודתה אישי ישיר, המונח "שימוש ברכב מנועי" הורחב בחוק הפיצויים לכסות גם טיפול וגם תיקון דרך ברכב. אולם תיקון דרך חייב להתבצע בדרך ולא בסוף הדרך.
המחלוקת בין הצדדים הגיעה להכרעת בית המשפט המחוזי בירושלים, בהרכב השופטים מרים נאור, מוסיה ארד ועוני חבש.
לגישתה של אישי ישיר יש תומכים בדמותו של שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין.
בספרו "תאונת הדרכים", מייחס השופט ריבלין חשיבות למיקום הגיאוגרפי בו בוצע התיקון. לפי תפיסתו, הביטוי תיקון-דרך, משמעו בדרך ממש.
דעה זו אינה מקובלת עלינו, אמרו שלושת שופטי ההרכב. אנו מעדיפים את הדעה האחרת, של השופטת המחוזית מיכאלה שידלובסקי-אור, מבית מדרשנו.
לפי דעתה של השופטת שידלובסקי-אור, המילה דרך אין משמעה בהכרח בדרך ממש. המילה דרך אינה באה בפני עצמה, אלא מצטרפת למילים תיקון או טיפול. צירופן של שתי מילים, לעיתים קרובות, מעניק משמעות חדשה לביטוי שנוצר עקב צירופן. כמו למשל בצירוף המילים "דרך ארץ".
היטיב להסביר זאת גם השופט דוד מועלם מבית משפט השלום בכפר סבא. הביטויים טיפול-דרך ותיקון-דרך משמעם תיקונים וטיפולים שנוהגים לעשות בדרך מבלי להיזקק למוסכים ולבעלי מקצוע. כמו תיקון תקר בגלגל, המכשיר את הרכב לנסיעה, שהיא מטרתו העיקרית של רכב מנועי.
תיקונים מסוג זה, ייחשבו בגדר טיפולי ותיקוני דרך, בין אם ייעשו בסמוך לתחילת הנסיעה ובין בסמוך לסיומה ובין בכל עת שיתפנה בעל הרכב לבצעם.
שלושת השופטים הירושלמים מדגישים, כי קבלת המבחן הגיאוגרפי של השופט ריבלין, תביא לכך שאנשים ימעטו להחליף בעצמם גלגלים שלא ב"דרך" מתוך חשש שלא יהיה כיסוי ביטוחי.
בדומה, מוסיפים השופטים, קבלת המבחן הגיאוגרפי, תביא לכך שאנשים ימנעו מלבצע בחניית ביתם בדיקות שמן ומים בשל העדר כיסוי ביטוחי. הם יאלצו לפתוח בנסיעה אל מחוץ לחניה, למצוא חניה אחרת על אם הדרך, ושם לבצע בדיקות שמן ומים על הסיכון הכרוך בכך.
על יסוד עמדה זו הדוחה את המבחן הגיאוגרפי, קובעים שלושת השופטים, כי תיקון של החלפת גלגל, הוא "תיקון דרך" המהווה "שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
לאור האמור, חייבת אישי ישיר לפצות את קורנוגולד עבור נזקי הגוף שנגרמו לו ממפתח הצלב.
מסמך 375
לפתע החל קורנוגולד לשמוע רעשים מכוון הגלגל הקדמי.
קורנוגולד המשיך בנסיעה, הגיע לביתו, החנה את הרכב, עלה להחליף חולצה וניגש להחליף את הגלגל.
בעת פתיחת הברגים, עף מפתח הצלב לעבר פניו של קורנוגולד ושבר שתיים משיניו.
קורנוגולד דרש מחברת הביטוח אישי ישיר פיצויים על נזקיו.
אני לא חייבת לך דבר, הסבירה אישי ישיר לקורנוגולד. אני ביטחתי את מכוניתך בביטוח חובה.
הפוליסה לביטוח חובה, המשיכה אישי ישיר, מכסה נזק גוף שנגרם "לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
בעת החלפת הגלגל, הבהירה אישי ישיר, לא עשית כל שימוש ברכב. ההחלפה בוצעה לאחר שהשימוש ברכב הסתיים. שהרי כבר הגעת בבטחה לביתך.
אכן הודתה אישי ישיר, המונח "שימוש ברכב מנועי" הורחב בחוק הפיצויים לכסות גם טיפול וגם תיקון דרך ברכב. אולם תיקון דרך חייב להתבצע בדרך ולא בסוף הדרך.
המחלוקת בין הצדדים הגיעה להכרעת בית המשפט המחוזי בירושלים, בהרכב השופטים מרים נאור, מוסיה ארד ועוני חבש.
לגישתה של אישי ישיר יש תומכים בדמותו של שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין.
בספרו "תאונת הדרכים", מייחס השופט ריבלין חשיבות למיקום הגיאוגרפי בו בוצע התיקון. לפי תפיסתו, הביטוי תיקון-דרך, משמעו בדרך ממש.
דעה זו אינה מקובלת עלינו, אמרו שלושת שופטי ההרכב. אנו מעדיפים את הדעה האחרת, של השופטת המחוזית מיכאלה שידלובסקי-אור, מבית מדרשנו.
לפי דעתה של השופטת שידלובסקי-אור, המילה דרך אין משמעה בהכרח בדרך ממש. המילה דרך אינה באה בפני עצמה, אלא מצטרפת למילים תיקון או טיפול. צירופן של שתי מילים, לעיתים קרובות, מעניק משמעות חדשה לביטוי שנוצר עקב צירופן. כמו למשל בצירוף המילים "דרך ארץ".
היטיב להסביר זאת גם השופט דוד מועלם מבית משפט השלום בכפר סבא. הביטויים טיפול-דרך ותיקון-דרך משמעם תיקונים וטיפולים שנוהגים לעשות בדרך מבלי להיזקק למוסכים ולבעלי מקצוע. כמו תיקון תקר בגלגל, המכשיר את הרכב לנסיעה, שהיא מטרתו העיקרית של רכב מנועי.
תיקונים מסוג זה, ייחשבו בגדר טיפולי ותיקוני דרך, בין אם ייעשו בסמוך לתחילת הנסיעה ובין בסמוך לסיומה ובין בכל עת שיתפנה בעל הרכב לבצעם.
שלושת השופטים הירושלמים מדגישים, כי קבלת המבחן הגיאוגרפי של השופט ריבלין, תביא לכך שאנשים ימעטו להחליף בעצמם גלגלים שלא ב"דרך" מתוך חשש שלא יהיה כיסוי ביטוחי.
בדומה, מוסיפים השופטים, קבלת המבחן הגיאוגרפי, תביא לכך שאנשים ימנעו מלבצע בחניית ביתם בדיקות שמן ומים בשל העדר כיסוי ביטוחי. הם יאלצו לפתוח בנסיעה אל מחוץ לחניה, למצוא חניה אחרת על אם הדרך, ושם לבצע בדיקות שמן ומים על הסיכון הכרוך בכך.
על יסוד עמדה זו הדוחה את המבחן הגיאוגרפי, קובעים שלושת השופטים, כי תיקון של החלפת גלגל, הוא "תיקון דרך" המהווה "שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
לאור האמור, חייבת אישי ישיר לפצות את קורנוגולד עבור נזקי הגוף שנגרמו לו ממפתח הצלב.
מסמך 375
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531